יום רביעי, 9 בינואר 2013

תביאו שלושה תביאו ארבעה תביאו חמישה רעיונות ותהרגו חלק בדרך.




חוק הברירה הטבעית של הרעיונות (מנסיוני האישי ונסיונו של עץ הליים). 

נתחיל בסיפור. יעני משל.

בגינה של השכנים שלי יש עץ ליים מיניאטורי. 

אני רואה אותו בכל יום. אני רואה את השכן שלי מעניק לו המון אהבה ותשומת לב. 
והעץ, יש לומר, עצונצ'יק, מייצר בתמורה כל שנה המון המון ליימים קטנים.

אבל 90% מהם לא גדלים לגודל של יותר מאפון. ואז נופלים. ומתים.


זה מבאס את השכן שלי. מאוד מבאס. עד שהוא הבין מה נהיה פה.

יצא לנו לדבר על זה.

"אני עוקב אחרי העץ כבר כמה עונות ובסוף הבנתי שזו הדרך של העץ שלי לייצר אחלה של ליימים. בהתחלה הוא מייצר המון ליימים קטנים מאות. נותן מאמץ גדול שיהיו הרבה על כל ענף. ואז נותן לחלשים ליפול מעצמם ומשקיע את המאמץ רק בטובים ביותר" כך אמר השכן.

איך יודע העץ אילו ליימים יהיו טובים לכשיגדלו ואילו יהיו נפלים? 
לצמחים יש יכולת קוגניטיבית לדעת מראש (תראו את הדרך שבה החמניות בשדה מפנות את פניהן אל השמש ועוקבות אחרי מסלולה במשך היום). 
עץ הליים אולי לא" יודע" כמו שאנחנו יודעים דברים אבל, ה"ליימיות" שלו, 
הזהות שלו אם תרצו, טמונה טוב ב- DNA שלו כך שהליימים הכי טובים הם 
אלו שהופכים לבוגרים בשלים ומלאי מיץ וטעם.

ליימים כמו רעיונות.

שווה לזכור את המטפורה הזו כשבאים לבחור רעיונות. מי יוצא להורג ומי יוצא לאור. 

תבינו את ה DNA שלכם

מי אתם? מה המותג שלכם? מה הקשר ביניכם? יותר קל ככה להחליט אילו רעיונות לפתח ואילו לזרוק.

תעשירו ותזבלו את ה"אדמה" שלכם. (זבלו זבלו חופשי)

כל המוני הרעיונות "החדשים" שיהיו לכם, יהיו תמיד זיווגים מוזרים של כל מיני דברים שיש לכם בראש. תדאגו שיהיו לכם המון דברים בראש, מכל מיני מקומות, אנשים, תרבויות, שטויות ומה לא. תעשירו את המוח וכך תוכלו ליצור עושר רב של רעיונות התחלתיים.

שימו את הרעיונות שלכם בשמש

מעט מאוד דברים גדלים בצל. רק אם תוציאו את הרעיונות שלכם לאור, לשמש, לחוות דעת של אחרים (וזה לא אומר לנהוג לפיה חוות הדעת הזו אלא רק ליצור ביקורת שתניע אתכם לחשוב שוב או להיות יצוקים עוד יותר בדעתכם), תוכלו לדעת מי מהם ישרוד ומי לא. 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה