בואו נקרא Human Brands או בקיצור HB ונתאר לעצמינו איך הם משתלבים בחברה האנושית כחברים לכל דבר, שוכרים דירה מולכם, מחנים את הרכב שלהם ליד שלכם, מלווים את ילדם לגן שלכם, רבים איתכם בישיבות ועד הבית או מתחרים איתכם על מקום עבודה וכל זאת, ללא שום לוגו, שפה גרפית, מוצר או מחיר מודבק למצחם.
הם אנשי השיווק, הפרסום, יחסי הציבור וקידום המכירות המושלמים. הם הפרזנטורים המושלמים. הם החלום הרטוב של כל חברה שמחפשת להשתלב בתרבות בה היא חיה ולהפוך לחלק מהמרקם האנושי שלה.
אבל יש בעיה.
בהנחה שהטכנולוגיה תהיה בעוד עשרות שנים בודדות, נשארת השאלה הישנה והמעצבנת שאותה ישאל המתכנת את מנהל המותג :"תגיד, איזה אופי להכניס למוח הפוזיטרוני של ה HB שלך? מה אופי המותג שלך? מה הוא לובש? איך הוא מדבר? מה דעתו הפוליטית? מה הוא שונא לאכול בבוקר? איזו מוזיקה הוא שומע? איזה מזל הוא? עד כמה הוא רגיש? אוהב קיץ או חורף? מעשן? קפה נמס או אספרסו כפול? קול עבה או גבוה? עיניים כחולות או חומות? קירח? רגשי נחיתות יש או אין? מה הוא עושה שמעליבים אותו? איש משפחה או נווד?
מנהל המותג בתשובה אפשרית : "תגיד, אולי כבר עדיף לחזור ללוגו יפה, גרפיקה נאה ומבצעי 1+1? "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה